<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' ר"ח</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ומדכרינן נמי ראש חדש בברכת המזון מדתני ר' אושעיא ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ראש חדש וחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו, ואין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון וכו'.
והיכא דטעה יחיד ולא אידכר דראש חדש בין בשחרית בין במנחה וכל שכן במוסף מהדרינן ליה, מפני שהוא מימים שיש בהן קרבן מוסף ומחזירין אותו כדכתבינן לעיל בהלכות תענית. אבל אי טעה ולא אדכר ראש חדש בערבית אין מחזירין אותו מפני (טורח צבור) שאין מקדשין [את החדש אלא ביום], ולא שנא מלא ולא שנא חסר אין מחזירין אותו. ושליח צבור כי טעי בשחרית אין מחזירין אותו [מפני טורח צבור, מפני שתפלת המוספין לפניו, אבל במנחה מחזירין אותו], וכל שכן במוסף דאי טעה מחזירין אותו, דלאו הזכרה הוא אלא קרבן היום, דאמרי' [ברכות ל' ע"ב] ר' חייא בר אבא צלי והדר [צלי] וכו' עד לא איתמר עלה אמר ר' יוחנן בצבור שנו ומפני טורח צבור, אבל יחיד חוזר. ואי איתיה בצבורא ואזיל ומכוין דעתיה לשמוע כולה צלותא משליחא דצבורא (כולה צלותא) מרישא ועד סופה נפק ידי חובתיה. ובראש חדש בלחוד הוא דאמרי' דאי טעה ולא אדכר בערבית לא מהדרינן ליה שאין מקדשין את החדש אלא ביום, אבל יחיד שטעה בערבית של שבת או יום טוב או חולו של מועד ולא אדכר מהדרינן ליה, אע"ג דקיימא לן דתפלת ערבית רשות, ה"מ היכא דלא בעי לצלויי, אבל אי (בעי) צלי ליה שויה עליה כחובה ואי לא אדכר מהדרינן ליה, לבר מראש חדש לפי שאין מקדשין את החדש אלא ביום, ושליח צבור כי טעי בכל התפלות מהדרינן ליה ומצלי, לבר מתפלת שחרית דלא מטרחינן ליה למהדר מפני טורח צבור, מפני שתפלת המוספין לפניו. וגרסי' בפרק תפלת השחר [כ"ט ע"ב] אמר ר' תנחום אמר ר' אסי טעה ולא הזכיר של ראש חדש ונזכר בעבודה חוזר לעבודה, בהודאה חוזר לעבודה, בשים שלום חוזר לעבודה, ואם סיים חוזר לראש. ואמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרת סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שאין רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה, ודוקא היכא דלא עקר את רגליו, דבעינן דלא עקר רגליו ורגיל.
וכד מיקלע ראש חדש בשבת [מגילה ל"א ע"א] מפטירין והיה מידי חדש בחדשו. והא דאמרי' אמר רב גידל אמר רב ראש חדש שחל להיות בשבת המפטיר בנביא אין צריך להזכיר של ראש חדש, שאלמלא שבת אין נביא בראש חדש, לית הלכתא מהא דאמר ר' יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת, יום הוא שנתחייב בחמש תפלות. ואמרי' קשיא הלכתא אהלכתא אמרת הלכתא כר' יהושע בן לוי, וקיימ' לן הלכתא כרבא [ד]אמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאלמלא שבת אין שליח צבור יורד לפני התיבה [ערבית] ביום טוב, הכי השתא התם בדין הוא דבשבת נמי לא צריך ורבנן הוא דתקון ומשום סכנה, הכא יום הוא שנתחייב בה' תפלות.
ואמר רב שר שלום דשבת וראש חדש כ[ש]אומר יעלה ויבא אינו אומר את יום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה, אלא יום ראש חדש [הזה] בלבד. [שבועות ט' ע"א] ומה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה' אמר הקב"ה הביאו כפרה לפני על שמעטתי את הירח, [כי] רוצה אני לעשות נחת רוח לירח על שמעטתיו, וכשאקבל כפרתכם ביום חדוש של ירח יהיה לו נחת רוח.
